קנייה ובחירה / קריאת תווית בשר

קריאת תווית בשר בישראל: טרי, מעובד, מים מוספים, תאריכים וכשרות

על תווית בשר בודקים חמישה דברים: מצב הבשר (טרי, קפוא, מיושן או מוצר בשר מעובד), אחוז "מים מוספים" אם יש, תאריך אחרון לשימוש, טמפרטורת האחסון של היצרן, ובעוף את סמל "נבדק והותר". בבשר כשר יש גם שם של נותן הכשרות, ולפי הרבנות, חותמות ופלומבות.

בשר שהוסיפו לו מים

נמכר רק כמוצר בשר מעובד¹

מים מוספים בבשר מעובד

באחוזים, ליד השם, באותיות באותו גודל²

תקרת מים מוספים

10 אחוז ממשקל הבשר²

עוף והודו

"נבדק והותר" ומספר בית השחיטה³

כשרות

חובה לציין את שם נותן ההכשר⁵

תווית של בשר היא מסמך קצר עם הרבה משמעות. רוב מה שחשוב כתוב עליה, אבל לא תמיד במילים שמסבירות את עצמן. מקס יגיד שצריך לקרוא בה שלוש שורות לפני המחיר: מה המצב של הבשר, מה הוסיפו לו, ועד מתי.

העמוד הזה מבוסס על החוק מ-2004 שמגדיר סוגי בשר¹, על תקנות הבשר המעובד מ-1993², על המלצות משרד הבריאות לצרכנים³ ועל הנחיות הרבנות הראשית^4,5. את התקנות קראנו בנוסח שבמאגר FAOLEX, ולא בדקנו אם תוקנו מאז.

מה בודקים על התווית

טרי או מעובד: השורה הכי חשובה

לפי החוק מ-2004, "טיפול" הוא כל טיפול בבשר, כולל הוספת מים, תבלינים או חומרי כבישה, וגם הפשרה. ניקור, הכשרה, פירוק, פריסה ואריזה לא נחשבים טיפול¹. מי שמוסיף לבשר מים או חומר כלשהו, לא יכול למכור או לסמן אותו כבשר טרי, מצונן, קפוא או מיושן, אלא רק כמוצר בשר מעובד¹. ומוצר בשר מעובד חייב להיות מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר"¹.

לפי לשון החוק, נתח שהוסיפו לו מרינדה, תבלינים או נוזל הוא בשר שעבר טיפול, ולכן הוא לא אמור להימכר כבשר "טרי"¹. החוק קובע שתחילתו עם כניסת התקנות שיותקנו לפיו לתוקף¹. לא מצאנו את נוסח התקנות האלה, ולכן אנחנו מציגים כאן את מה שכתוב בחוק עצמו.

מים מוספים: מה התקנות דורשות

תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד) מ-1993 מגדירות בשר מעובד כבשר שעבר כבישה, הזרקת מים, עיסוי או טבילה במים. פירוק, אריזה והמלחה לא נחשבים עיבוד². מה כתוב שם על הסימון²:

• השם: "בשר מעובד", "בשר כבוש", או שם חלק הבשר ואחריו המילה "מעובד" או "כבוש".
• המים: המילים "מים מוספים" עם אחוז המים, ליד השם או מיד מתחתיו, באותיות בגודל זהה לשם.
• התאריך: לפי תקן ישראלי ת"י 1145, סימון מזון ארוז מראש, ולפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר).
• אריזה: בשר מעובד משווקים רק ארוז לפני המכירה הקמעונית.

וכמה מותר להוסיף²:

לפי התקנות, הן לא חלות על נקניק ונקניקיות, על בשר טחון ועל בשר טחון חי מטובל, שיש להם צווים ותקנים משלהם².

תאריכים, טמפרטורה ובשר לא ארוז

ההמלצות של משרד הבריאות³:

• קונים רק מוצרים עם סימון ברור של תאריך אחרון לשימוש, ובמוצר ארוז בודקים שהתאריך האחרון לשיווק לא עבר.
• בבשר שלא ארוז מראש מבקשים מהקצב להציג את התווית המקורית של המוצר, כולל התאריך.
• הטמפרטורה שהיצרן ממליץ עליה מסומנת על המוצר. מוצר שמסומן כמצונן לא מקפיאים בחנות.

כתבה בוואלה מ-2026 מצביעה על בעיה אחת בתאריכים: בבשר שהוקפא והופשר, התווית מראה רק את הימים שאחרי ההפשרה, ולא את תאריך הייצור המקורי⁶. לכן שווה לחפש על התווית את המילים "מעובד" או "הופשר", ולשאול. ההבדל בין המצבים: טרי, מצונן או קפוא.

עוף: "נבדק והותר"

משרד הבריאות ממליץ לקנות עוף והודו, קפואים או מצוננים, רק אם מופיע עליהם סמל הפיקוח הווטרינרי. בסמל כתוב "נבדק והותר", לצד המספר הווטרינרי של בית השחיטה³.

כשרות

לפי עדכון של היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית, בבשר צריכים להיות סימני כשרות: חותמות, פלומבות ומספור הבהמה, וגם אישור כשרות שמפורטים בו יום השחיטה, חלקי הבשר והמספור⁴. באותו עדכון הרבנות מזכירה שחלק מהדיו שמוחתם על בשר בארץ מכיל תמצית תירס, ולכן מי שנוהג לא לאכול קטניות בפסח מקלף את החותמת לפני הבישול⁴. זה מנהג, ומי שיש לו שאלה שואל את הרב שלו.

בעדכון אחר מ-2011 היחידה מתארת מוצר שהוצג ככשר בלי לציין את שם נותן ההכשר, וכותבת שזה בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983⁵. כלומר: על מוצר שמוצג ככשר צריך להופיע מי נותן את ההכשר. ועל כל השאר, כמו איזו השגחה מתאימה לכם, שואלים את הרב.

מה לא מצאנו

חיפשנו מקור רשמי שמחייב לכתוב על התווית את מספר הנתח, ולא מצאנו. גם בין טבלאות הנתחים עצמן יש הבדלים במספרים, כפי שמפורט במספרי הנתחים בישראל. לכן כשקונים לפי מספר, אומרים לקצב גם את שם הנתח ואת המנה: מה לבקש מהקצב.