כשרות / המתנה בין בשר לחלב

המתנה בין בשר לחלב: שש שעות, שלוש או שעה, ומאיפה כל מנהג

לפי השולחן ערוך מחכים שש שעות אחרי בשר לפני חלב, וכך נוהגים הספרדים ורוב האשכנזים. לפי מנהג יוצאי גרמניה מחכים שלוש שעות, ולפי מנהג יוצאי הולנד שעה אחת. אחרי חלב, לפני בשר, אין חובת המתנה מעיקר הדין: מנקים את הפה ושוטפים ידיים. אחרי גבינה קשה מחכים כמו אחרי בשר. על המנהג שלכם שואלים רב.

שולחן ערוך, יו"ד פט
שש שעות אחרי בשר2
מנהג יוצאי גרמניה
שלוש שעות2,3
מנהג יוצאי הולנד
שעה אחת2,3
חלב ואז בשר
אין חובה; יש שמחכים חצי שעה או שעה1,2
גבינה קשה
מיושנת כחצי שנה; מחכים כמו אחרי בשר2,3
המתנה בין בשר לחלב, להמחשה

המנהגים זה לצד זה

אין מספר אחד שכל עם ישראל נוהג לפיו. יש כמה מנהגים, ולכל אחד מקור. הטבלה מסדרת אותם כפי שהמקורות מתארים, בלי להכריע ביניהם.

מנהג כמה מחכים אחרי בשר על מה הוא נשען מקור
ספרדים, לפי השולחן ערוך שש שעות, מעיקר הדין הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך (יורה דעה פט, א) 2,4
רוב האשכנזים שש שעות, כמנהג מקובל הרמ"א מביא שיעורים קצרים יותר, אבל ממליץ לחכות שש 2,4
יוצאי גרמניה שלוש שעות יש שמסבירים ש"מסעודה לסעודה" הוא הזמן בין ארוחת הבוקר לצהריים 2,3
יוצאי הולנד שעה אחת הרמ"א מביא שכך נהגו בקרקוב, ובחכמת אדם כתוב שבשעה מתחיל העיכול 2,3

שימו לב לפער קטן בין המקורות. ב-OU וב-Star-K שלוש שעות הן מנהג של יוצאי גרמניה2,3. הרב אביהוד שורץ מתורת הר עציון כותב שהמתנה של שלוש שעות היא "המנהג הרווח במקומות רבים בין האשכנזים", ורואה בה מעין פשרה4. כנראה שניהם נכונים: המנהג התחיל במקום אחד והתפשט. מה שקובע הוא מה שנהגו בבית שלכם.

מאיפה זה בא

בגמרא (חולין קה) מר עוקבא מספר שאביו, אחרי בשר, לא אכל גבינה עד למחרת באותה שעה, כלומר 24 שעות. הוא עצמו לא אכל גבינה באותה סעודה, אבל אכל בסעודה הבאה4. כל השיעורים המאוחרים הם פירושים של "סעודה הבאה" הזו.

הרמב"ם והשולחן ערוך קבעו שש שעות. הרב שורץ מסביר שהשיעור כנראה מבוסס על יום של 12 שעות עם שלוש סעודות, כלומר שש שעות בין סעודה לסעודה4. התוספות, לעומתם, למדו שמספיק להפריד בין הסעודות. בהגהות שערי דורא נכתב שרבים נהגו בפשרה של שעה אחת4.

למה בכלל מחכים: שני טעמים

שני הסברים קלאסיים, ולהבדל ביניהם יש השלכה מעשית4:

הטעם מי אומר מה זה אומר בפועל
בשר נתקע בין השיניים ולא יוצא בניקוי הרמב"ם מרק בשרי, שלא נתקע בשיניים, לא מחייב המתנה לפי הטעם הזה
בשר מוציא שומן שנדבק בפה ומאריך בטעמו רש"י גם מרק בשרי משאיר טעם, ולכן מחייב המתנה

לפי OU, למרות שהטעמים לא תמיד שייכים בעוף, ההמתנה נקבעה לכל בשר, כולל עוף2. ומי שאכל שניצל עוף מחכה כמו מי שאכל חמין.

בכיוון ההפוך: חלב ואז בשר

כאן הכללים קלים יותר. לפי OU אין חובת המתנה מעיקר הדין, ויש שנוהגים לחכות שעה או חצי שעה על פי הזוהר2. חב"ד כותבים שרבים נוהגים לחכות "חצי שעה או שעה"1.

מה כן עושים לפני בשר, לפי OU2:

  • מנקים את הפה במאכל פרווה מוצק. לא בתמרים, לא בקמח ולא בירקות עלים.
  • שוטפים את הפה, או שותים.
  • שוטפים ידיים, גם אם הן נראות נקיות.
  • מחליפים מפה וכלים.

Star-K מציעים חלופה: אם לא רוצים לבצע את הסדר הזה, מחכים 30 דקות3. לפי OU, אם הארוחה הבאה היא עוף ולא בשר בהמה, לא צריך את שלבי הניקוי, אבל מפה וכלים מחליפים בכל מקרה2. וגם אחרי שעבר הזמן, בשר וחלב לא אוכלים באותה סעודה, אפילו בצלחות נפרדות1.

גבינה קשה

אחרי גבינה קשה מחכים כמו אחרי בשר. הרמ"א כתב את זה על גבינה מיושנת, שנדבקת בפה ומשאירה טעם2. מה נחשב גבינה קשה:

מקור ההגדרה דוגמאות
OU2 מיושנת כחצי שנה. לפי פוסקי OU, גם גבינה עם מרקם או טעם נשאר כמו של גבינה מיושנת, בלי קשר לזמן ההתיישנות פרמזן (כעשרה חודשים), צ'דר מיושן, אסיאגו מיושן
Star-K3 בדרך כלל מיושנת כחצי שנה פרמזן

גבינה מותכת מעורבבת, כמו "אמריקן צ'יז", לא מחייבת המתנה לפי OU2. על הגבינות הצהובות הנפוצות בישראל לא מצאנו במקורות האלה הכרעה מפורשת, ולכן כאן שואלים את הרב.

שבת, ספקות ותרופות

הרב שורץ מביא דעה שמתירה חלבי בסעודה שלישית בשבת גם לפני שש שעות, כי זו סעודה נפרדת, אבל מוסיף שלדעתו מנהג העולם לא להקל בזה4. Star-K מוסיפים פרט מעשי: מי שאכל חלבי בתוך שש השעות ונזכר, מפסיק מיד3. ותרופה עם לקטוז, לפי Star-K, אפשר לקחת שעה אחרי בשר, אחרי ברכת המזון וניקוי השיניים3.

איך מארגנים את המטבח כדי שזה יעבוד, בעמוד בשר וחלב במטבח. מה מחליפים במתכון כשרוצים קינוח או רוטב קרמי אחרי ארוחה בשרית, בעמוד מה מחליפים.

שאלות נפוצות

מאיזה רגע מתחילים לספור את שש השעות?

Star-K כותבים שמחכים שש שעות מרגע שבלעו את חתיכת הבשר האחרונה3. בגמרא ובראשונים נידונה גם השאלה אם מונים מסוף הסעודה, והרב אביהוד שורץ מציין שזו אחת השאלות הפתוחות בנושא4. מה נוהגים אצלכם, שואלים את הרב.

אכלתי מרק עוף. צריך לחכות?

לפי OU, ההמתנה חלה על כל בשר, כולל עוף2. הרב אביהוד שורץ מסביר שיש כאן הבדל בין הטעמים: לפי הרמב"ם, שהטעם הוא בשר שנתקע בין השיניים, מרק בשרי לא מחייב המתנה; לפי רש"י, שהטעם הוא שומן שנדבק בפה, גם מרק מחייב4. כאן ממש שואלים רב.

ילדים צריכים לחכות שש שעות?

לפי Star-K, ילדים מתחת לגיל שש מחכים לכתחילה שעה אחרי בשר, ומגיל שש שש שעות3. ב-OU כתוב שילד קטן מאוד שלא מבין את העניין לא צריך לחכות, מרגע שהוא מבין קצת מחכה שעה, וההמתנה מתארכת ככל שהוא גדל2.

נשאר לי בשר בין השיניים אחרי שש שעות. מה עושים?

מוציאים אותו ושוטפים את הפה, ולא צריך לחכות שוב1,2. לפי חב"ד, אם לעסו או בלעו את מה שנשאר, צריך לחכות את כל זמן ההמתנה מחדש1.

חסרו לי עשר דקות לשש שעות. זה בסדר?

יש בזה דעות. הרמב"ם כתב "כמו שש שעות", ולפי OU יש פוסקים שלמדו מזה שחמש וחצי שעות מספיקות2. הרב אביהוד שורץ מביא את הרב עובדיה יוסף, שכתב בזהירות שאם חסרה פחות מחצי שעה מותר גם למבוגרים4. לפי חב"ד מחכים שש שעות שלמות1. החליטו עם הרב שלכם.

מקורות

העמוד מבוסס על המקורות שלמטה. הוא עוד לא נבדק אצלנו במטבח.

  1. Chabad.org, Waiting Periods Between Meat & Dairy
  2. OU Kosher, The Halachot of Waiting Between Meals
  3. STAR-K, Rabbi Dovid Heber, Meat and Dairy: A Kosher Consumer's Handbook (2008)
  4. תורת הר עציון, הרב אביהוד שורץ, חולין דף קה: המתנה בין בשר לחלב (2014)