כשרות / שחיטה, גלאט ובית יוסף

שחיטה, גלאט וחלק בית יוסף: מה ההבדל, ומה זה אומר על הבשר

שחיטה כשרה נעשית בסכין חלקה וחדה בתנועה אחת, בלי חמשת הפסולים שהרמב"ם מונה. אחריה בודקים את הריאות. "גלאט" או "חלק" פירושו ריאה בלי סירכות (הידבקויות). לפי חב"ד יש שלוש רמות: כשר, גלאט, וחלק בית יוסף, שהולך לפי השולחן ערוך ומקובל אצל הספרדים. על שאלה מעשית שואלים רב.

פסולי שחיטה

חמישה: שהייה, חלדה, דרסה, הגרמה, עיקור¹

גלאט

"חלק" ביידיש: ריאה בלי סירכות³

רמות בשר בקר

כשר, גלאט, חלק בית יוסף³

גלאט אשכנזי

מתיר סירכה אחת או שתיים קלות שמוסרות בקלות⁵

עופות

לא חייבים בבדיקת הריאה של הבהמה³

שלוש מילים מופיעות על אריזות בשר בישראל ומבלבלות כמעט את כולם: כשר, גלאט וחלק בית יוסף. מקס יסביר שכולן מדברות על אותו רגע, אחרי השחיטה, כשהבודק מוציא את הריאות ומעביר עליהן יד. העמוד הזה מסביר מה המקורות אומרים על כל רמה. הוא לא פוסק. על שאלה מעשית, לפי המנהג שלכם, שואלים את הרב.

שחיטה: מה הופך אותה לכשרה

השוחט עובד עם סכין שנקראת חלף. לפי חב"ד, זו סכין חדה וחלקה לגמרי, שחותכת את קנה הנשימה ואת הוושט בתנועה רציפה אחת². השוחט צריך לדעת להשחיז אותה וללטש אותה, ורב בוחן את הסכין ואת המיומנות שלו לפני שהוא מקבל תעודת קבלה².

הרמב"ם, בהלכות שחיטה פרק ג, מונה חמישה דברים שפוסלים את השחיטה¹:

לפי חב"ד, השוחט הוא הרבה פעמים גם בודק, ומכאן הקיצור שו"ב, שוחט ובודק. במפעלים הגדולים התפקידים מתחלקים בין שני אנשים².

הבדיקה: למה הכל מתחיל בריאה

אחרי השחיטה בודקים את האיברים הפנימיים. לפי OU, הבודק פותח את הסרעפת, מעביר יד על אונות הריאה, מוציא את הריאות ובודק אותן מבחוץ, ואז מנפח אותן במים פושרים כדי לראות אם יש דליפה. אין בועות, אין חור⁴.

הבעיה היא הסירכות, הידבקויות של קרום על הריאה. לפי חב"ד, רוב הסירכות הופכות את הבהמה לטרפה³. כאן נפרדות הדרכים:

• הרמ"א, לפי OU, מתיר למשמש ולמעך סירכות כדי שיתפרקו, ומכנה את זה "קולא גדולה" שדורשת בודק מיומן. ריאה שעוברת את הבדיקה הזאת כשרה, אבל היא לא גלאט⁴.
• רבי יוסף קארו, מחבר הבית יוסף והשולחן ערוך, לא מתיר סירכות ודורש ריאה חלקה לגמרי. מכאן השם "חלק בית יוסף"⁴.

שלוש הרמות זו לצד זו

חב"ד מחלקים את בשר הבקר לשלוש רמות³:

איפה המקורות לא מסכימים

על הסירכות הקלות ביותר, שנקראות ריר, יש שני תיאורים:

חב"ד מוסיפים פרט שמסבך עוד יותר: לגבי המקום של הסירכה על הריאה, דווקא השולחן ערוך מקל יותר מהרמ"א, ורבים מהספרדים מחמירים בשני הדברים³. מה זה אומר לכם בפועל? שואלים את הרב.

ומה עם עגל, טלה ועוף

• עגל וטלה. לפי חב"ד, בצבי, בעגל ובטלה כל הפוסקים מסכימים שאין מסירים סירכות, ולכן כל הבשר שלהם שנמכר ככשר הוא בעצם גלאט³. השוואה בין הבשרים בעגל או בקר.
• עוף. חב"ד כותבים שכל בהמה צריכה בדיקה, חוץ מעופות³. "עוף גלאט" הוא שימוש עממי במילה, כמו "גלאט" על מאפים, ולפי חב"ד הוא לא מדויק³.

בקצבייה בישראל: מה לחפש

• התעודה. לפי סרוגים, ב-2020 הודיעה הרבנות הראשית שתעודות הכשרות יפרטו, מעבר ל"כשר" או "כשר למהדרין", גם את רמת ההקפדה על בשר חלק ובישול ישראל לפי דעת הבית יוסף⁶.
• המילה "גלאט" לבד. בית חב"ד כותבים שגלאט התחיל כבהמה שריאותיה נמצאו בריאות לגמרי, ושהמונח התרחב לתיאור כללי של רמת כשרות⁷. לכן כדאי לקרוא מה בדיוק כתוב בתעודה.
• שאלה לקצב. "חלק בית יוסף, או גלאט?" היא שאלה רגילה לגמרי.

מתי מחמירים, ומתי מקלים

ב-Kol Torah מביאים את עמדת הרב עובדיה יוסף: ספרדים צריכים להשתדל לקנות בשר חלק לפי התקן הספרדי, אבל אורח ספרדי בבית אשכנזי רשאי לאכול בשר גלאט לפי התקן האשכנזי⁵. זה מנהג ופסיקה של פוסק אחד, לא כלל לכולם. כל אחד שואל את הרב שלו.

אחרי השחיטה

השחיטה והבדיקה הן רק הצעד הראשון. אחריהן באים ניקור, הוצאת החלב וגיד הנשה, והכשרה במליחה להוצאת הדם. לכבד יש דרך משלו: הכשרת כבד בצלייה. ולמה בחוץ לארץ קשה למצוא פילה כשר, בהחלק האחורי בכשרות.