כשרות / רמות השגחה

רמות השגחה בישראל: רבנות, מהדרין ובד"ץ, ומה כל תעודה אומרת

בישראל רק רב מקומי, או רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה, רשאי לתת תעודת כשרות. מעליה יש "מהדרין" של הרבנות, שהדרישות שלה משתנות ממקום למקום, ובד"צים פרטיים שנותנים כשרות רק בנוסף לרבנות. בבשר מיובא הרבנות מבחינה בין "כשר", "חלק ריאה" ו"חלק". איזו רמה מתאימה לכם, שואלים את הרב.

בד"צים פרטיים בישראל

26 גופים¹

עסקים עם תעודת מהדרין

21% מ-6,949 עסקים, 2019¹

מסעדות בשריות במהדרין

9%¹

מוצרים עם כשרות נוספת לרבנות

88% במדגם של 751 מוצרים¹

"חלק" בבשר מיובא

עד 300 ראש ביום, עד 70 לשעה²

מי בכלל רשאי לתת כשרות

לפי חוק איסור הונאה בכשרות משנת 1983, תעודת כשרות רשאים לתת רק רב מקומי שמונה באופן רשמי, או רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה לכך. בפועל, כתבו אריאל פינקלשטיין וגבריאל אבן צור במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרבנות הראשית כמעט לא נותנת תעודות בעצמה, ואת רובן נותנים הרבנים המקומיים דרך 128 המועצות הדתיות¹. רב מקומי רשאי לתת תעודה רק באזור שבו הוא מכהן¹.

נקודה שרבים לא יודעים: לפי המחקר, הרבנים המקומיים בדרך כלל לא כפופים להוראות ההלכתיות של הרבנות הראשית בכשרות, ולכן כ-150 רבנים מקומיים יכולים לקבוע מדיניות הלכתית משלהם¹. "רבנות" אינה תקן אחד.

הדף הזה מתאר את סוגי ההשגחה כפי שהמקורות מתארים אותם. הוא לא מדרג גופים ולא ממליץ על אחד מהם.

שלושה סוגים של השגחה על עסק

ומוצר מיובא? לפי המחקר, הוא מקבל כשרות מגוף כשרות בחו"ל, ולפי החוק צריך גם אישור של הרבנות הראשית לישראל¹. בבשר זה עובד אחרת, ועל כך בעמוד בשר כשר מיובא.

מה בפועל נמדד: שעות משגיח וחומרי גלם

לפי המחקר, רמת ההשגחה מורכבת מכמה מאפיינים, ובהם מספר השעות שהמשגיח שוהה בעסק וסוג המוצרים שבהם העסק משתמש¹. כמה ממצאים מאותו מחקר, לשנת 2019:

הדוגמה של הפיצריות היא בדיוק הנקודה. לפי החוקרים, היא מלמדת על היעדר אחידות בין המועצות¹. שם התעודה לבדו לא אומר כמה זמן המשגיח נמצא במקום.

כפל כשרויות על מוצרים

בספטמבר 2021 בדקו החוקרים 751 מוצרים מתוצרת הארץ בסניף אחד של רשת שיווק בירושלים, בשכונה שאינה חרדית. רק 12% הסתפקו בכשרות הרבנות. ל-79% היו שתי כשרויות, ול-9% שלוש ויותר¹. בקטגוריה של בשר, עוף ותחליפי בשר, 34% היו בכשרות רבנות בלבד, יותר מרוב הקטגוריות האחרות. ההסבר שהחוקרים מציעים: בבשר, הכשרות הנוספת יקרה יותר¹. זה מדגם מחנות אחת, לא סקר ארצי.

בבשר: "כשר", "חלק ריאה" ו"חלק"

בבשר יש שכבה נוספת, והיא נוגעת לבדיקת הריאה אחרי השחיטה. "גלאט" פירושו ביידיש חלק, כלומר ריאה בלי סירכות. לפי OU, הרמ"א מתיר לטפל בסירכה ולבדוק אותה, ובשר כזה כשר אבל לא גלאט. רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, לא מתיר סירכות, ומכאן התקן שנקרא "חלק" או חלק בית יוסף³. ההסבר המלא בעמוד שחיטה, גלאט וחלק בית יוסף.

על בשר מיובא, הרבנות הראשית מגדירה שלוש רמות²:

שימו לב שההגדרות האלה מופיעות בדף של הרבנות על בשר מיובא. על בשר משחיטה מקומית לא מצאנו במקורות שפתחנו הגדרה רשמית באותו נוסח.

רפורמה, והמצב היום

המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב באוקטובר 2021, כשנדונה בכנסת הצעה להעביר את מתן התעודות לגופי כשרות פרטיים בפיקוח הרבנות הראשית¹. המספרים כאן הם של 2019 ושל המדגם מ-2021. מה נקבע מאז, בדקו באתר הרבנות הראשית לפני שאתם מסתמכים על הפרטים.

מה עושים עם כל זה בקצבייה

• קוראים את התעודה, לא רק את המדבקה: מי נתן אותה, לאיזו רמה, ועד מתי היא בתוקף.
• בבשר שואלים גם על הריאה: כשר, חלק ריאה או חלק. איך מדברים עם הקצב על זה, בעמוד מה לשאול את הקצב, ועל התוויות, בעמוד קריאת תוויות.
• ניקור הוא שאלה נפרדת, בעיקר בחלק האחורי. ראו ניקור ולמה החלק האחורי כמעט לא נמכר כשר.
• איזו רמה נכונה לכם זו שאלה של מנהג. אנחנו לא מדרגים גופי כשרות, והמקורות כאן לא נועדו לכך. שאלו את הרב שלכם.