כשרות / ניקור וגיד הנשה
ניקור וגיד הנשה: מה מוציאים מהבשר, ולמה זה קשה באחוריים
ניקור הוא הוצאת החלב, שומן שהתורה אסרה, ושל גיד הנשה מהבהמה, כדי שהבשר יהיה כשר. בחלק הקדמי כמעט אין חלב, והעבודה שם היא בעיקר חוטי דם. באחורי יש את החלב של הכליות והכסלים ואת גיד הנשה, ולכן הניקור שם קשה וארוך. לפי הרב אליעזר מלמד, בניקור הירושלמי הולכים לאיבוד 13 עד 25 אחוז ממשקל הבשר.
- מה מוציאים
- חלב, גיד הנשה וחוטי דם1,2
- גיד הנשה
- הפנימי מהתורה, החיצון מדברי סופרים4
- אובדן, ניקור ירושלמי
- 13 עד 25 אחוז מהמשקל3
- אובדן, מסורת תימן ומרוקו
- 5 עד 10 אחוז מבשר האחוריים3
- גבול האחוריים
- הבשר בין הצלע ה-12 ל-13 שייך לאחוריים2

אחרי השחיטה והבדיקה, הבהמה עוד לא מוכנה לקצבייה. צריך להוציא ממנה את מה שהתורה אסרה: החלב, גיד הנשה, ובחלק מהמנהגים גם חוטי דם. לזה קוראים ניקור, ומי שעושה אותו הוא מנקר1. מקס יגיד שזו הסיבה האמיתית לכך שהפילה מגיע לקצבייה כשרה בישראל ולא בחלק מהקהילות בחוץ לארץ. העמוד מסביר מה המקורות אומרים. על שאלה מעשית שואלים רב.
מה מוציאים, ומאיפה
| מה | איפה בבהמה | המקור לאיסור |
|---|---|---|
| חלב | שלושה מקומות: על הקרב, על הכליות ועל הכסלים. חכמים אסרו גם שומנים וחוטים שנמשכים מהם3 | ויקרא ז כג: "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ"1 |
| גיד הנשה הפנימי | הסמוך לעצם, ופושט בכל הירך4 | מהתורה4 |
| גיד הנשה החיצון | הסמוך לבשר4 | מדברי סופרים4 |
| השומן שעל הגיד והקנוקנות שלו | סביב הגיד ובענפיו4 | נהגו בו איסור4 |
| חוטי דם | בכל הבהמה, בעיקר העבודה בקדמי2 | מעיקר הדין מספיק לחתוך אותם ולמלוח, לפי OU2 |
קדמי מול אחורי
לפי OU, הבשר שבין הצלע ה-12 ל-13 כבר שייך לאחוריים2. ההבדל בין שני החלקים הוא כמות העבודה:
| קדמי | אחורי | |
|---|---|---|
| חלב | כמעט אין2 | בכסלים, במותניים ובכליות2 |
| גיד הנשה | אין, הוא נמצא באחוריים2 | בירך2 |
| העבודה העיקרית | חוטי דם2 | הוצאת חלב, הוצאת הגיד ושבירת ראשי העצמות כדי להוציא את הקנוקנות מעיקרן2,4 |
| מה זה עושה לבשר | מעט | חיתוכים רבים שפוגעים באיכות ובזמן המדף, לפי הרב מלמד3 |
מכאן גם החלוקה המוכרת בקצבייה. על הקו בין הרבעים ועל מספרי הנתחים בכל צד, בקדמי מול אחורי ובמספרי הנתחים בישראל.
כמה בשר הולך לאיבוד
שלושה מספרים, משני מקורות, ולא כולם מודדים את אותו הדבר:
| מקור | שיטה | אובדן |
|---|---|---|
| הרב אליעזר מלמד3 | ניקור ירושלמי | כ-13 עד 25 אחוז ממשקל הבשר |
| הרב אליעזר מלמד3 | מסורות תימן ומרוקו | כ-5 עד 10 אחוז ממשקל בשר האחוריים |
| OU, לפי מחקר של נחום כהן לוין2 | ניקור אחוריים | כ-13 עד 19 אחוז מבשר האחוריים |
הטווחים חופפים אבל לא זהים. ההבדל בין הניקור הירושלמי למסורות תימן ומרוקו הוא מספר החומרות, לפי הרב מלמד3.
המנהגים, זה לצד זה
חוטי דם. לפי OU, מעיקר הדין מספיק לחתוך את כלי הדם ולמלוח את הבשר, וכך נוהגים הספרדים והאשכנזים של ירושלים. רוב האשכנזים האחרים הולכים לפי חומרת הרמ"א ומוציאים כלי דם מסוימים2.
הניקור הירושלמי. לפי הרב מלמד, לפני כ-150 שנה קבעו רבנים אשכנזים בירושלים סדר ניקור שמצרף את החומרות של עדות הספרדים, המזרח והאשכנזים. הוא התקבל בהדרגה בארץ ובתפוצות, וההכשרים הציבוריים נוהגים לפיו3.
תימן ומרוקו. לפי הרב מלמד, לעדות האלה יש מנקרים מומחים משלהן ומסורת עם פחות חומרות, ומי שנוהג כמסורתו רשאי לעשות כך3. ויקיפדיה מציינת שאצל יהודי תימן ניקור האחוריים נשמר כמסורת של מאות שנים1.
לפי מנהג אחד או אחר, השאלה למעשה היא של הרב שלכם, לא של העמוד הזה.
מי מנקר, ועל מי סומכים
- רק מפי מומחה. הרמ"א כותב שאת סדר הניקור לא לומדים ממראה עיניים, אלא מפי מנקר בקי4.
- טבחים נאמנים. השולחן ערוך כותב שהטבחים נאמנים על גיד הנשה, אבל לא קונים מטבח ששוחט ומוכר לעצמו אלא אם הוא מוחזק בכשרות4.
- בחיה. לפי OU, בחיה כמו צבי החלב מותר, ומוציאים רק את גיד הנשה ואת הדם2.
- בעוף. גיד הנשה לא נוהג בעוף, כי אין לו כף ירך עגולה4.
אחרי הניקור
הבשר המנוקר עובר הכשרה במליחה להוצאת הדם, אם הקצב לא עשה זאת כבר. למה בחלק מהקהילות מוכרים את כל האחוריים לגויים, ומה נמכר כשר בישראל ובחוץ לארץ, בהחלק האחורי בכשרות. על השחיטה ועל בדיקת הריאה, בשחיטה, גלאט וחלק בית יוסף.
שאלות נפוצות
מה זה ניקור?
הוצאת החלב, השומן האסור, ושל גיד הנשה מהבהמה, כדי שהבשר יהיה כשר1. את העבודה עושה מנקר1. בחלק מהקהילות מוציאים בזמן הניקור גם חוטי דם מסוימים2.
למה ניקור האחוריים קשה יותר?
לפי OU, בקדמי כמעט אין חלב, והעבודה שם היא בעיקר הוצאת חוטי דם. באחורי יש חלב בכסלים, במותניים ובכליות, ובירך יש את גיד הנשה2. הרב אליעזר מלמד כותב שהחיתוכים הרבים פוגעים באיכות הבשר3.
יש גיד הנשה בעוף?
לפי השולחן ערוך, גיד הנשה לא נוהג בעוף, כי אין לו כף ירך עגולה. אם נמצא עוף שיש לו כף עגולה, האיסור נוהג בו4.
מקורות
העמוד מבוסס על המקורות שלמטה. הוא עוד לא נבדק אצלנו במטבח.
























