כשרות / בשר כשר מיובא

בשר כשר מיובא: מי שוחט, איפה, ומה כתוב על האריזה

לפי חוק הבשר, אסור לייבא לישראל בשר בלי תעודת הכשר. הרבנות הראשית מסמיכה צוותי שחיטה שנוסעים לבתי מטבחיים בחו"ל, בעיקר בדרום אמריקה, ומפקחת עליהם. לפי הרבנות, ב-2024 יובאו כ-140 אלף טון בשר כשר דרך כ-15 יבואנים. על האריזה מחפשים את רמת הכשרות: כשר, חלק ריאה או חלק, וגם אם הבשר מוכשר.

בשר כשר מיובא, 2024

כ-140 אלף טון¹

יבואני בשר

כ-15¹

מדינות שחיטה

10, בהן ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי וברזיל¹

צוות שחיטה

לפחות 9 אנשי צוות¹

עונת שחיטה

לעתים 4 חודשים ברצף¹

החוק: אין ייבוא בלי הכשר

חוק הבשר ומוצריו משנת 1994 קובע, בלשון שהרבנות הראשית מצטטת, ש"לא ייבא אדם בשר ומוצריו אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר". החוק חל על כל סוגי הבשר ומוצריו, כולל עופות¹. לכן בשר קפוא שקונים בסופר, מארגנטינה או מברזיל, לא הגיע לארץ בלי פיקוח כשרות. מה שמשתנה בין מוצר למוצר הוא רמת הכשרות, לא עצם הכשרות.

גם במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב שמוצר מיובא צריך לפי החוק אישור של הרבנות הראשית לכשרותו, גם כשיש לו כשרות של גוף מחו"ל^1,2. ובבשר, הרבנות לא רק מאשרת: היא שולחת צוותים.

איך זה עובד, מהיבואן ועד השוחט

לפי מחלקת שחיטת חוץ לארץ של הרבנות הראשית¹:

1. היבואן מצהיר. לפני עונת שחיטה, קיץ או חורף, הוא מודיע מאיזה בית מטבחיים הוא רוצה לייצר וכמה בשר לייבא.
2. המחלקה מאשרת צוות בהרכב שמתאים לגודל המפעל ולרמת הכשרות הנדרשת.
3. בית מטבחיים חדש מקבל אישור רק אחרי ביקור של צוות בדיקה מהרבנות, ובין היתר אחרי אישור וטרינרי של משרד החקלאות.
4. הצוות טס. לפעמים לעונה של 4 חודשים ברצף, לפעמים לפחות. חברי הצוות לא מועסקים על ידי הרבנות, ואת התנאים קובעים מולם היבואנים.
5. מפקחים נשלחים כל עונה לביקורות בבתי מטבחיים במדינות שונות.

כמה ומאיפה: המספרים, וגם פער אחד

שימו לב לשורה של בתי המטבחיים. באותו עמוד של הרבנות מופיעים שני מספרים שונים, כ-35 וכ-60, בלי הסבר לפער¹. ייתכן שאחד מתייחס למפעלים מאושרים ברגע נתון והשני לכל המפעלים שבהם עבדו, אבל זה ניחוש שלנו, ולכן אנחנו מביאים את שניהם.

על האריזה: שלוש רמות

הרבנות מחלקת את הבשר המיובא לשלוש הגדרות הלכתיות¹:

ההבדלים נוגעים בעיקר לבדיקת הריאה. לפי OU, "חלק" בתקן של רבי יוסף קארו פירושו ריאה חלקה לגמרי, בלי סירכות, בעוד שהרמ"א מתיר לטפל בסירכה ולבדוק אותה⁵. ההסבר המלא בעמוד שחיטה, גלאט וחלק בית יוסף, ועל ההבדל בין סוגי ההשגחה בכלל, בעמוד רמות השגחה בישראל.

מוכשר ולא מוכשר

"מוכשר" פירושו שהבשר עבר הכשרה, כלומר הוצאת הדם. לפי הרבנות, בשר מיובא כולל גם חלקי פנים מוכשרים וגם לא מוכשרים¹. שני כללים מחב"ד רלוונטיים כאן: את כל ההכשרה עושים תוך 72 שעות מהשחיטה, ובשר או עוף קפואים מפשירים לגמרי לפני ההכשרה³. מה עושים עם בשר שהיה קפוא, ועד כמה ההקפאה משנה את החשבון, יש מחלוקת, והיא מוסברת בעמוד הכשרת בשר במליחה. במוצר שכתוב עליו "לא מוכשר", שאלו את הקצב ואת הרב לפני שאתם מבשלים.

מה זה אומר על הנתח שתקבלו

למה החלק האחורי של הבהמה כמעט לא נמכר כשר בישראל, ומה זה אומר על הנתחים שתמצאו בקצבייה, מוסבר בעמוד למה החלק האחורי כמעט לא נמכר כשר ובעמוד חלק קדמי מול חלק אחורי.

ועוד דבר אחד שהוא לא כשרות אלא קנייה: אם הבשר שקניתם קפוא, מה ההבדל בין טרי, מצונן, קפוא ומופשר בחוק, ואיך מזהים בשר שהופשר, בעמוד טרי, מצונן או קפוא.

שיטת השחיטה ורווחת הבהמה

ב-2010 דיווח ynet על סרטון מבתי מטבחיים בדרום אמריקה שבהם הבהמה נתלית בהכרה מלאה, בשיטה שנקראת כבילה והרמה. מלשכת הרב הראשי דאז נמסר שהשחיטה בסרטון נעשתה בפיקוח גוף כשרות אמריקני שאינו קשור לרבנות, ושהרבנות הודיעה ליבואנים שלא תאפשר עוד ייבוא של בשר שנשחט בשיטה הישנה, ותדרוש מעבר לשיטת הארגז המתהפך⁴. זה דיווח מלפני יותר מעשור. לא מצאנו מקור עדכני שבדק את היישום בשטח, ולכן אנחנו לא כותבים מה המצב היום.